מסכת בבא קמא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (בבא קמא) |
|||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
מסכת בבא קמא היא המסכת הראשונה בסדר נזיקין. | |||
== מבנה ותוכן == | |||
מסכת זו הינה חלק אחד מתוך שלשה חלקים הנקראים יחדיו, מסכת נזיקין, כאשר בבא קמא [-בארמית, שער ראשון], | |||
הראשונה מביניהם, בבא מציעא [-בארמית, שער אמצעי], השניה ובבא בתרא [-בארמית, שער אחרון], האחרונה. | |||
מסכת בבא קמא, עיקרה בדיני נזקים, שהזיק הוא או בהמתו. | |||
מסכת בבא קמא מורכבת מעשרה פרקים: | מסכת בבא קמא מורכבת מעשרה פרקים: | ||
הראשון- 'ארבעה אבות נזיקין', מדבר בעיקרו על תשלומי הנזק שהזיקה בהמתו של אדם, כאשר בתחילתו מונה ומפרט את סוגי הנזיקין ומקורותיהם. | *'''הראשון'''- 'ארבעה אבות נזיקין', מדבר בעיקרו על תשלומי הנזק שהזיקה בהמתו של אדם, כאשר בתחילתו מונה ומפרט את סוגי הנזיקין ומקורותיהם. | ||
השני-' כיצד הרגל', פרק זה עוסק בדיני בהמתו שהזיקה , מתי איך וכיצד ישלם. | *'''השני'''-' כיצד הרגל', פרק זה עוסק בדיני בהמתו שהזיקה , מתי איך וכיצד ישלם. | ||
השלישי- 'המניח', עוסק בתחילתו בממונו שהזיק, כגון שברי כד ברשות הרבים וכדומה לזה, ואילו סופו חוזר לעסוק בדיני בהמתו שהזיקה. | *'''השלישי'''- 'המניח', עוסק בתחילתו בממונו שהזיק, כגון שברי כד ברשות הרבים וכדומה לזה, ואילו סופו חוזר לעסוק בדיני בהמתו שהזיקה. | ||
הרביעי- 'שור שנגח ארבעה וחמישה', ממשיך לעסוק בבהמתו שהזיקה ובמסתעף לזה. | *'''הרביעי'''- 'שור שנגח ארבעה וחמישה', ממשיך לעסוק בבהמתו שהזיקה ובמסתעף לזה. | ||
החמישי- 'שור שנגח את הפרה', מדבר בעיקרו על דיני בור שהזיק, כאשר בתחילתו עוסק במסתעף לדיני בהמה שהזיקה. | *'''החמישי'''- 'שור שנגח את הפרה', מדבר בעיקרו על דיני בור שהזיק, כאשר בתחילתו עוסק במסתעף לדיני בהמה שהזיקה. | ||
השישי- ' הכונס', עוסק בדיני שמירת האדם על בהמתו וממונו לבל יזיקו. | *'''השישי'''- ' הכונס', עוסק בדיני שמירת האדם על בהמתו וממונו לבל יזיקו. | ||
השביעי- 'מרובה', עוסק בדיני גזלן וגנב. | *'''השביעי'''- 'מרובה', עוסק בדיני גזלן וגנב. | ||
השמיני- 'החובל', עוסק בדיני אדם שחבל בחבירו, כמה ישלם ועל מה ישלם. | *'''השמיני'''- 'החובל', עוסק בדיני אדם שחבל בחבירו, כמה ישלם ועל מה ישלם. | ||
התשיעי-'הגוזל עצים', עוסק בפרטים הנוגעים לדיני גזלן וגנב, ועוסק מעט בדיני טוען ונטען. | *'''התשיעי'''-'הגוזל עצים', עוסק בפרטים הנוגעים לדיני גזלן וגנב, ועוסק מעט בדיני טוען ונטען. | ||
העשירי- 'הגוזל ומאכיל', ממשיך ועוסק בדיני גזלן גנב ובחפץ הגנוב/גזול. | *'''העשירי'''- 'הגוזל ומאכיל', ממשיך ועוסק בדיני גזלן גנב ובחפץ הגנוב/גזול. | ||
== מפרשי המסכת == | |||
במסכת זו רבו המפרשים. | |||
בראשונים: רשב"א, ריטב"א, מאירי, נימוקי יוסף, רא"ש, תוס' רבינו פרץ ועוד. | |||
הרמב"ן לא כתב פירוש על המסכת אך יש לו קונטרס "דינא דגרמי" שקשור למסכת. | |||
באחרונים: האריך במסכת זו ה"[[מהרש"ל]]" בספרו ים של שלמה- כרך שלם מוקדש למסכת. | |||
חידושי ה[[ב"ח]] על המסכת נתגלו בדורנו ונדפסו במהדורת [[עוז והדר]]. | |||
בקרב ראשי הישיבות המסכת היא אחת מהעיקריות. ראשי הישיבות שכתבו עליה הם למשל: ר' שמעון שקופ, ר' אלחנן וסרמן בספרו קובץ שיעורים, ה"לבוש מרדכי" ועוד. | |||
מחמת ריבוי המפרשים וריבוי הלומדים מסכת זו הוציא מכון "[[שבתי פרנקל]]" ספר מפתח, המפנה להרבה מקורות לפי שורות הגמרא. | |||
כמו כן ישנם ספרים המלקטים מהמפרשים את עיקרי הסוגיה, כגון "[[דבר יעקב]]", "מורשת משה", "מתיבתא" בביאורים ובעיונים ועוד. |
גרסה אחרונה מ־17:27, 31 ביולי 2009
|
מסכת בבא קמא היא המסכת הראשונה בסדר נזיקין.
מבנה ותוכן[עריכה]
מסכת זו הינה חלק אחד מתוך שלשה חלקים הנקראים יחדיו, מסכת נזיקין, כאשר בבא קמא [-בארמית, שער ראשון], הראשונה מביניהם, בבא מציעא [-בארמית, שער אמצעי], השניה ובבא בתרא [-בארמית, שער אחרון], האחרונה.
מסכת בבא קמא, עיקרה בדיני נזקים, שהזיק הוא או בהמתו.
מסכת בבא קמא מורכבת מעשרה פרקים:
- הראשון- 'ארבעה אבות נזיקין', מדבר בעיקרו על תשלומי הנזק שהזיקה בהמתו של אדם, כאשר בתחילתו מונה ומפרט את סוגי הנזיקין ומקורותיהם.
- השני-' כיצד הרגל', פרק זה עוסק בדיני בהמתו שהזיקה , מתי איך וכיצד ישלם.
- השלישי- 'המניח', עוסק בתחילתו בממונו שהזיק, כגון שברי כד ברשות הרבים וכדומה לזה, ואילו סופו חוזר לעסוק בדיני בהמתו שהזיקה.
- הרביעי- 'שור שנגח ארבעה וחמישה', ממשיך לעסוק בבהמתו שהזיקה ובמסתעף לזה.
- החמישי- 'שור שנגח את הפרה', מדבר בעיקרו על דיני בור שהזיק, כאשר בתחילתו עוסק במסתעף לדיני בהמה שהזיקה.
- השישי- ' הכונס', עוסק בדיני שמירת האדם על בהמתו וממונו לבל יזיקו.
- השביעי- 'מרובה', עוסק בדיני גזלן וגנב.
- השמיני- 'החובל', עוסק בדיני אדם שחבל בחבירו, כמה ישלם ועל מה ישלם.
- התשיעי-'הגוזל עצים', עוסק בפרטים הנוגעים לדיני גזלן וגנב, ועוסק מעט בדיני טוען ונטען.
- העשירי- 'הגוזל ומאכיל', ממשיך ועוסק בדיני גזלן גנב ובחפץ הגנוב/גזול.
מפרשי המסכת[עריכה]
במסכת זו רבו המפרשים.
בראשונים: רשב"א, ריטב"א, מאירי, נימוקי יוסף, רא"ש, תוס' רבינו פרץ ועוד.
הרמב"ן לא כתב פירוש על המסכת אך יש לו קונטרס "דינא דגרמי" שקשור למסכת.
באחרונים: האריך במסכת זו ה"מהרש"ל" בספרו ים של שלמה- כרך שלם מוקדש למסכת.
חידושי הב"ח על המסכת נתגלו בדורנו ונדפסו במהדורת עוז והדר.
בקרב ראשי הישיבות המסכת היא אחת מהעיקריות. ראשי הישיבות שכתבו עליה הם למשל: ר' שמעון שקופ, ר' אלחנן וסרמן בספרו קובץ שיעורים, ה"לבוש מרדכי" ועוד.
מחמת ריבוי המפרשים וריבוי הלומדים מסכת זו הוציא מכון "שבתי פרנקל" ספר מפתח, המפנה להרבה מקורות לפי שורות הגמרא.
כמו כן ישנם ספרים המלקטים מהמפרשים את עיקרי הסוגיה, כגון "דבר יעקב", "מורשת משה", "מתיבתא" בביאורים ובעיונים ועוד.