קוגל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: מאכל מאיטריות הנעשה לכבוד שבת. "קוגל" הוא מאכל העשוי מאיטריות, ונהוג להכינו לכבוד שבת-קדש. הקוגל נעשה ...)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
מאכל מאיטריות הנעשה לכבוד שבת.
מאכל מאיטריות הנעשה לכבוד [[שבת]].


"קוגל" הוא מאכל העשוי מאיטריות, ונהוג להכינו לכבוד שבת-קדש.
"קוגל" הוא מאכל העשוי מאיטריות, ונהוג להכינו לכבוד שבת-קדש.


הקוגל נעשה מאיטריות, שמן, ומרכיבים נוספים. בתחילה מטגנים אותו על האש, ואחר כך אופים אותו בתנור. ברכת הראשונה של הקוגל היא "בורא מיני מזונות", ולאחריו מברך "על המחיה". אמנם אם אוכל קוגל בשיעור של למעלה משלוש ביצים - נכנס לספק, אם לברך ברכת המזון או ברכת "מעין שלוש".
הקוגל נעשה מאיטריות, שמן, ומרכיבים נוספים. בתחילה מטגנים אותו על האש, ואחר כך אופים אותו בתנור. ברכתו הראשונה של הקוגל היא "בורא מיני מזונות", ולאחריו מברך "על המחיה". אמנם אם אדם אוכל קוגל בשיעור של למעלה משלוש ביצים - נכנס לספק, אם לברך ברכת המזון או ברכת "מעין שלוש".


הקוגל הוא מאכל אשר בא מארצות אשכנז, ועד היום מכינים אותו האשכנזים.
הקוגל הוא מאכל אשר בא מארצות אשכנז, ועד היום מכינים אותו האשכנזים.

גרסה אחרונה מ־19:41, 7 במרץ 2009

מאכל מאיטריות הנעשה לכבוד שבת.

"קוגל" הוא מאכל העשוי מאיטריות, ונהוג להכינו לכבוד שבת-קדש.

הקוגל נעשה מאיטריות, שמן, ומרכיבים נוספים. בתחילה מטגנים אותו על האש, ואחר כך אופים אותו בתנור. ברכתו הראשונה של הקוגל היא "בורא מיני מזונות", ולאחריו מברך "על המחיה". אמנם אם אדם אוכל קוגל בשיעור של למעלה משלוש ביצים - נכנס לספק, אם לברך ברכת המזון או ברכת "מעין שלוש".

הקוגל הוא מאכל אשר בא מארצות אשכנז, ועד היום מכינים אותו האשכנזים. ונוהגים לאכול קוגל ב"קידושא רבא", לאחר תפילת מוסף של שבת.


מקור השם[עריכה]

יתכן ומקור השם בא מחמת היותו עגול כעיגול, ומהמילה "כעיגול" נהיה "קוגל"; כי הנה בספר "ערוך השולחן", אורח חיים, סימן תכט סעיף ח, כתב: "ונהגו לעשות הכעיגול (קוגל) בשבת הגדול מקמח פסח".