תבנית:הידעת?/י"ג אדר ה'תשס"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


לא היה שום תנא או אמורא שנקרא משה, והוא פלא וסוד [הרב חיד"א ז"ל בשם ספר כ"י]. וגם לא מצינו תנא או אמורא ששמו אברהם, לבד מאמורא ששמו אברם [ראה גיטין דף נ ע"א, ועיין שם בהגהות מהר"צ חיות ז"ל]. וכן לא נמצא תנא או אמורא ששמו אהרן, חוץ מרב אהרן, שהיה מאחרוני האמוראים, נזכר בבבא קמא דף קט ע"ב, ועוד. [שם הגדולים להגאון חיד"א ז"ל, עיין שם ותרוה צמאונך] וכתב הגאון מהר"צ חיות ז"ל [גיטין דף נ ע"א], שאין זה כי אם מקרה.
לא היה שום תנא או אמורא שנקרא משה, והוא פלא וסוד [הרב חיד"א ז"ל בשם ספר כ"י]. וגם לא מצינו תנא או אמורא ששמו אברהם, לבד מאמורא ששמו אברם [ראה גיטין דף נ ע"א, ועיין שם בהגהות מהר"צ חיות ז"ל]. וכן לא נמצא תנא או אמורא ששמו אהרן, חוץ מרב אהרן, שהיה מאחרוני האמוראים, נזכר בבבא קמא דף קט ע"ב, ועוד. [שם הגדולים להגאון חיד"א ז"ל, עיין שם ותרוה צמאונך] וכתב הגאון מהר"צ חיות ז"ל [גיטין דף נ ע"א], שאין זה כי אם מקרה.
'''יום נקנור'''
[[קרב חדשה#יום ניקנור|יום נקנור]] נקבע בעקבות נצחון [[יהודה המכבי]] ב[[קרב חדשה]], ליד גבעון החדשה בימינו, במישור שמדרום לגבעת זאב (לפי דר' יוסי שפיינר)  ביום י"ג אדר (161 לפנה"ס). וכך מובא ב[[תלמוד ירושלמי]] -  אמרו: ניקנור פולמרכוס של מלכי יון היה עובר לאלכסנדריאה בכל יום ויום, והיה מניף ידו כנגד ירושלם וכנגד בית המקדש, ומחרף ומגדף ומנאץ, ואומר מתי תיפול בידי ואהרסנה.
וכשתקפה יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו, והיו הורגין עד שהגיעו לקרובין שלו, וחתכו את ראשם וקצצו את בהנות ידיהם ורגליהם, וחתכו את ראשו וקצצו את אבריו, ותלאום כנגד בית המקדש. אמרו: פה שדבר בגאוה, ויד שהניפה כנגד יהודה וירושלם ועל בית המקדש, נקמה זו תעשה בהם.
יום שעשו כן עשו אותו יום טוב. ( תענית ב', הלכה י"ג ובמגילת תענית ל')

גרסה מ־13:49, 6 במרץ 2009

שמות תנאים ואמוראים

לא היה שום תנא או אמורא שנקרא משה, והוא פלא וסוד [הרב חיד"א ז"ל בשם ספר כ"י]. וגם לא מצינו תנא או אמורא ששמו אברהם, לבד מאמורא ששמו אברם [ראה גיטין דף נ ע"א, ועיין שם בהגהות מהר"צ חיות ז"ל]. וכן לא נמצא תנא או אמורא ששמו אהרן, חוץ מרב אהרן, שהיה מאחרוני האמוראים, נזכר בבבא קמא דף קט ע"ב, ועוד. [שם הגדולים להגאון חיד"א ז"ל, עיין שם ותרוה צמאונך] וכתב הגאון מהר"צ חיות ז"ל [גיטין דף נ ע"א], שאין זה כי אם מקרה.

יום נקנור

יום נקנור נקבע בעקבות נצחון יהודה המכבי בקרב חדשה, ליד גבעון החדשה בימינו, במישור שמדרום לגבעת זאב (לפי דר' יוסי שפיינר) ביום י"ג אדר (161 לפנה"ס). וכך מובא בתלמוד ירושלמי - אמרו: ניקנור פולמרכוס של מלכי יון היה עובר לאלכסנדריאה בכל יום ויום, והיה מניף ידו כנגד ירושלם וכנגד בית המקדש, ומחרף ומגדף ומנאץ, ואומר מתי תיפול בידי ואהרסנה.

וכשתקפה יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו, והיו הורגין עד שהגיעו לקרובין שלו, וחתכו את ראשם וקצצו את בהנות ידיהם ורגליהם, וחתכו את ראשו וקצצו את אבריו, ותלאום כנגד בית המקדש. אמרו: פה שדבר בגאוה, ויד שהניפה כנגד יהודה וירושלם ועל בית המקדש, נקמה זו תעשה בהם. יום שעשו כן עשו אותו יום טוב. ( תענית ב', הלכה י"ג ובמגילת תענית ל')