נחלת שבט שמעון: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט שמעון''' בנחלת שבט יהודה - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט שמעון''' - בצבע צהוב בנחלת שבט יהודה - בצבע כתום - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | ||
'''נחלת שבט שמעון''' עולה בגורל על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] לאחר הגרלת שבטי [[שבט יהודה]], שבטי [[בית יוסף]] ו[[שבט בנימין]]. התאור הוא חריג וכולל רשימת [[ | '''נחלת שבט שמעון''' עולה בגורל על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] לאחר הגרלת שבטי [[שבט יהודה]], שבטי [[יוסף הצדיק|בית יוסף]] ו[[שבט בנימין]]. התאור הוא חריג וכולל רשימת הערים, ללא תאור גבולות. | ||
[[שבט שמעון]] מקבל ערים בתוך [[נחלת שבט יהודה]] ומתקיימים דברי [[יעקב אבינו]] ב[[ספר בראשית]]:"אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" {{מקור|מ"ט,ז'|כן}} | |||
==בין יהודה לבין שמעון== | |||
[[מדרש תנחומא]] מבאר את דברי יעקב אבינו:"אחלקם ביעקב, כ"ד אלף נפלו משבט שמעון על מעשה זמרי (וכך נותרו) ואלמנותיהם כ"ד אלף. וחלקם ב' אלפים לכל שבט ושבט שנאמר אחלקם ביעקב, וכל מי שמסבב על הפתחים הוא משבט שמעון{{מקור|סימן י'|כן}}. גם לפי מפקד בני ישראל ב[[ערבות מואב]] מספר בני שבט שמעון היה - 22,200 - הנמוך ביותר מבין שבטי ישראל, מכאן עולה האפשרות שהוא נטמע בשבט יהודה. | |||
יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' סבורים כי מספרם הרב של הערים ב נחלת שבט יהודה - 112 ערים מוקפות חומה, בנוסף לחצרותיהן ובנותיהן ששמותיהן לא נתפרשו, הביאו לכך שהוא התבקש להפריש ערים ל[[שבט שמעון]] כאמור ב[[ספר יהושע]]:" כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם {{מקור|י"ט,-ט'|כן}}. | |||
לפי הנאמר ב[[ספר שופטים]], [[שבט יהודה]] מגלה יחס של כבוד ל שבט שמעון ומזמין אותו לצאת עימו להשלמת כיבוש ארץ ישראל, וכך נאמר:" וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן {{מקור|א',ג'|כן}}. | |||
הרב שמעון אור, ב[http://www.kipa.co.il/yeshivam/show.asp?id=5424 אתר כיפה], מוסיף פירוש הקושר את מיקום השבט לאופיו:"נראה שמיקום זה של שבט שמעון בארץ מתאים בדיוק לאופיו, כשמצד אחד חייבת להיות נחלתו בתוך נחלת שבט יהודה, ע"מ שהוא יוכל להתקיים בארציות כפי שכבר הסברנו, אולם גם כשהתנחלותו בארציות מתקימת, היא מתקימת דווקא בחלקו הדרומי של יהודה, באזור הנגב, כיון שהאזור הדרומי יותר ואזור הנגב, הוא צחיח יותר, ומבטא למעשה משמעות ארצית וחומרית ברמה הנמוכה ביותר, רמה שמתאימה לאופיו של שמעון, המבטא את צד הכוח הרוחני פנימי שבמציאות המקבלת בצורה הקיצונית ביותר מבין כל השבטים. ממילא ריחוקו מן הארציות הטבעית היא הכי קיצונית." | |||
[[יחזקאל הנביא]] מקצה לשבט שמעון, ב[[אחרית הימים]] נחלה עצמאית:"וְעַל גְּבוּל שִׁמְעוֹן, מִפְּאַת קָדִימָה עַד-פְּאַת-יָמָּה {{מקור|מ"ט,כ"ה|כן}}, אחרי [[שבט בנימין]] ולפני השבטים [[שבט יששכר|יששכר]], [[שבט זבולון|זבולון]] ו[[שבט גד|גד]] שהוא האחרון ברשימה. | |||
==תאור הנחלה== | ==תאור הנחלה== | ||
כאמור רק רשימת ערים מובאת | כאמור רק רשימת ערים מובאת בספר יהושע להגדרת הנחלה:"וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם. מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם {{מקור|ספר יהושע, י"ט,א'-ט'|כן}}. | ||
==תרשים ערי הנחלה== | |||
[[תמונה: Nachalat_simon.jpg|center|thumb|500px|]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993 | * יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993 | ||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:חבל ארץ | [[קטגוריה:נחלת שבט שמעון|שמעון, נחלת שבט]] | ||
[[קטגוריה:חבל ארץ נגב|שמעון,נחלת שבט שמעון]] | |||
גרסה מ־12:27, 22 באוקטובר 2023
|
|
נחלת שבט שמעון עולה בגורל על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען לאחר הגרלת שבטי שבט יהודה, שבטי בית יוסף ושבט בנימין. התאור הוא חריג וכולל רשימת הערים, ללא תאור גבולות.
שבט שמעון מקבל ערים בתוך נחלת שבט יהודה ומתקיימים דברי יעקב אבינו בספר בראשית:"אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (מ"ט,ז')
בין יהודה לבין שמעון
מדרש תנחומא מבאר את דברי יעקב אבינו:"אחלקם ביעקב, כ"ד אלף נפלו משבט שמעון על מעשה זמרי (וכך נותרו) ואלמנותיהם כ"ד אלף. וחלקם ב' אלפים לכל שבט ושבט שנאמר אחלקם ביעקב, וכל מי שמסבב על הפתחים הוא משבט שמעון(סימן י'). גם לפי מפקד בני ישראל בערבות מואב מספר בני שבט שמעון היה - 22,200 - הנמוך ביותר מבין שבטי ישראל, מכאן עולה האפשרות שהוא נטמע בשבט יהודה.
יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא סבורים כי מספרם הרב של הערים ב נחלת שבט יהודה - 112 ערים מוקפות חומה, בנוסף לחצרותיהן ובנותיהן ששמותיהן לא נתפרשו, הביאו לכך שהוא התבקש להפריש ערים לשבט שמעון כאמור בספר יהושע:" כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (י"ט,-ט').
לפי הנאמר בספר שופטים, שבט יהודה מגלה יחס של כבוד ל שבט שמעון ומזמין אותו לצאת עימו להשלמת כיבוש ארץ ישראל, וכך נאמר:" וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן (א',ג').
הרב שמעון אור, באתר כיפה, מוסיף פירוש הקושר את מיקום השבט לאופיו:"נראה שמיקום זה של שבט שמעון בארץ מתאים בדיוק לאופיו, כשמצד אחד חייבת להיות נחלתו בתוך נחלת שבט יהודה, ע"מ שהוא יוכל להתקיים בארציות כפי שכבר הסברנו, אולם גם כשהתנחלותו בארציות מתקימת, היא מתקימת דווקא בחלקו הדרומי של יהודה, באזור הנגב, כיון שהאזור הדרומי יותר ואזור הנגב, הוא צחיח יותר, ומבטא למעשה משמעות ארצית וחומרית ברמה הנמוכה ביותר, רמה שמתאימה לאופיו של שמעון, המבטא את צד הכוח הרוחני פנימי שבמציאות המקבלת בצורה הקיצונית ביותר מבין כל השבטים. ממילא ריחוקו מן הארציות הטבעית היא הכי קיצונית."
יחזקאל הנביא מקצה לשבט שמעון, באחרית הימים נחלה עצמאית:"וְעַל גְּבוּל שִׁמְעוֹן, מִפְּאַת קָדִימָה עַד-פְּאַת-יָמָּה (מ"ט,כ"ה), אחרי שבט בנימין ולפני השבטים יששכר, זבולון וגד שהוא האחרון ברשימה.
תאור הנחלה
כאמור רק רשימת ערים מובאת בספר יהושע להגדרת הנחלה:"וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם. מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (ספר יהושע, י"ט,א'-ט').
תרשים ערי הנחלה
לקריאה נוספת
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993