קהילת בית אל בזכרון יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
התיישבות הגרמנים בזכרון יעקב העלתה התנגדות קשה מצד המועצה המקומית בזכרון יעקב וחוגים דתיים שחששו מפעילות מסיונרית של הקהילה וכינו אותה בשם [[כת]]. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר [[בית המשפט העליון]] את הרכישה{{הערה|כיום נעזרים בהם הקהילה הדתית במושבה בתור "גוי של שבת" עם נתינת תשלום}}. | התיישבות הגרמנים בזכרון יעקב העלתה התנגדות קשה מצד המועצה המקומית בזכרון יעקב וחוגים דתיים שחששו מפעילות מסיונרית של הקהילה וכינו אותה בשם [[כת]]. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר [[בית המשפט העליון]] את הרכישה{{הערה|כיום נעזרים בהם הקהילה הדתית במושבה בתור "גוי של שבת" עם נתינת תשלום}}. | ||
בשנת [[2004]] קבלו חברי הקהילה מעמד של [[תושב קבע|תושבי קבע]] בישראל.{{הערה|דוד רטנר, "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.965591 עם אנשי הקהילה הגרמנית בית-אל, שנהפכו אחרי 40 שנה לתושבי קבע]" הארץ (12.5.2004).}} ילדי הקהילה בגיל גיוס משרתים ב[[צה"ל]] | בשנת [[2004]] קבלו חברי הקהילה מעמד של [[תושב קבע|תושבי קבע]] בישראל.{{הערה|דוד רטנר, "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.965591 עם אנשי הקהילה הגרמנית בית-אל, שנהפכו אחרי 40 שנה לתושבי קבע]" הארץ (12.5.2004).}} ילדי הקהילה בגיל גיוס משרתים ב[[צה"ל]] בתפקידים טכניים. | ||
בשנת 1977 חברי הקהילה החלו לייצר מערכות סינון אוויר ובשנת 1999 הוקמה חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ בבעלות קיבוץ בית אל. בתחילה הביקוש היה מצומצם לתוצרתם אולם לאחר [[מלחמת המפרץ]] עלה הביקוש למוצרים וכיום חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ מייצאת את מוצריה לכ-70 מדינות. לקהילה מפעלים בזכרון יעקב, [[שקד (יישוב)|אזור התעשייה שח"ק,]] [[בני יהודה (יישוב)|אזור תעשייה בני יהודה]], מושב [[מגן שאול]] ואזור התעשייה ספיר בערבה. | בשנת 1977 חברי הקהילה החלו לייצר מערכות סינון אוויר ובשנת 1999 הוקמה חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ בבעלות קיבוץ בית אל. בתחילה הביקוש היה מצומצם לתוצרתם אולם לאחר [[מלחמת המפרץ]] עלה הביקוש למוצרים וכיום חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ מייצאת את מוצריה לכ-70 מדינות. לקהילה מפעלים בזכרון יעקב, [[שקד (יישוב)|אזור התעשייה שח"ק,]] [[בני יהודה (יישוב)|אזור תעשייה בני יהודה]], מושב [[מגן שאול]] ואזור התעשייה ספיר בערבה. | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
ה[[סמליל]] של תעשיות בית אל הוא [[תיבת נח]] ומעליה ה[[קשת בענן|קשת]], בדומה לסיפור נח שבנה את התיבה להגן על יושביה, גם מערכות הסינון אוויר נועדו למגן את האוכלוסייה. | ה[[סמליל]] של תעשיות בית אל הוא [[תיבת נח]] ומעליה ה[[קשת בענן|קשת]], בדומה לסיפור נח שבנה את התיבה להגן על יושביה, גם מערכות הסינון אוויר נועדו למגן את האוכלוסייה. | ||
לקהילה מפעלים המתמתחים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור ומזון. כמו כן, לקהילה חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: לחמים ודברי מאפה, דבש, ריבות | לקהילה מפעלים המתמתחים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור ומזון. כמו כן, לקהילה חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: לחמים ודברי מאפה, דבש, ריבות הנושא את השם והסמל '''דודה ברטה''', מוצרי [[שוקולד]] ומגוון שמיכות וכריות פוך. | ||
מתוך רצון לחיות חיים שוויוניים המבוססים על ערכי הצניעות, ההרמוניה וה[[תנ"ך]] התאגדו חברי הקהילה לקיבוץ עירוני, כאשר כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר, חדר אוכל משותף בו הם אוכלים בצהרים, משק חי לתוצרת העצמית ואולם תפילה. לקהילה אין [[כנסייה]] או [[כומר]]. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר של הקהילה ובכיתה ט' עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית, במקביל ללימודים בבית הספר. | מתוך רצון לחיות חיים שוויוניים המבוססים על ערכי הצניעות, ההרמוניה וה[[תנ"ך]] התאגדו חברי הקהילה לקיבוץ עירוני, כאשר כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר, חדר אוכל משותף בו הם אוכלים בצהרים, משק חי לתוצרת העצמית ואולם תפילה. לקהילה אין [[כנסייה]] או [[כומר]]. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר של הקהילה ובכיתה ט' עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית, במקביל ללימודים בבית הספר. |
גרסה מ־23:04, 9 באוגוסט 2022
|
קהילת בית אל היא קבוצה של נוצרים ציוניים אוהבי ישראל המונה היום כ-800 חברים המתגוררים בעיקר בזכרון יעקב ובבנימינה וחיים חיי שיתוף במסגרת של קיבוץ עירוני.
הקהילה הגיעה לישראל בשנת 1963 בהנהגתה של האחות הגרמניה אמה ברגר. לאחר שנרפאה ממחלה קשה ראתה בכך נס ונדרה נדר להקדיש את חייה לעבודת האל. הדרך בה בחרה לעשות זאת הייתה על ידי עזרה בפועל לשיבת העם היהודי לארץ ישראל[1]. גב' ברגר ואחותה אלזה הצליחו לרכז אנשים שהסכימו לדרכה בשם קהילת בית אל. חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, הם מאמינים בתנ"ך ובברית החדשה כלשונם, ללא פרשנויות.
הם חרתו על דגלם את הסיסמה : מי שיברך את מדינת ישראל אזרחיה אנשיה ותושביה יבורך הוא בעצמו.[2]
ברגר שלחה שליחים לתור את ישראל ולמצוא מקום להתיישב בו. הם מצאו באקראי בזכרון יעקב את בית ההבראה של דורה שוורץ ליד אחוזת לנגה שהיה נטוש ועמד למכירה.
התיישבות הגרמנים בזכרון יעקב העלתה התנגדות קשה מצד המועצה המקומית בזכרון יעקב וחוגים דתיים שחששו מפעילות מסיונרית של הקהילה וכינו אותה בשם כת. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר בית המשפט העליון את הרכישה[3].
בשנת 2004 קבלו חברי הקהילה מעמד של תושבי קבע בישראל.[4] ילדי הקהילה בגיל גיוס משרתים בצה"ל בתפקידים טכניים.
בשנת 1977 חברי הקהילה החלו לייצר מערכות סינון אוויר ובשנת 1999 הוקמה חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ בבעלות קיבוץ בית אל. בתחילה הביקוש היה מצומצם לתוצרתם אולם לאחר מלחמת המפרץ עלה הביקוש למוצרים וכיום חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ מייצאת את מוצריה לכ-70 מדינות. לקהילה מפעלים בזכרון יעקב, אזור התעשייה שח"ק, אזור תעשייה בני יהודה, מושב מגן שאול ואזור התעשייה ספיר בערבה.
הסמליל של תעשיות בית אל הוא תיבת נח ומעליה הקשת, בדומה לסיפור נח שבנה את התיבה להגן על יושביה, גם מערכות הסינון אוויר נועדו למגן את האוכלוסייה.
לקהילה מפעלים המתמתחים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור ומזון. כמו כן, לקהילה חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: לחמים ודברי מאפה, דבש, ריבות הנושא את השם והסמל דודה ברטה, מוצרי שוקולד ומגוון שמיכות וכריות פוך.
מתוך רצון לחיות חיים שוויוניים המבוססים על ערכי הצניעות, ההרמוניה והתנ"ך התאגדו חברי הקהילה לקיבוץ עירוני, כאשר כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר, חדר אוכל משותף בו הם אוכלים בצהרים, משק חי לתוצרת העצמית ואולם תפילה. לקהילה אין כנסייה או כומר. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר של הקהילה ובכיתה ט' עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית, במקביל ללימודים בבית הספר.
הקהילה קוברת את מתיה בזכרון יעקב, בנימינה - גבעת עדה ובמתחם בתי הקברות בחיפה שם קבורה אמה ברגר. קבריהם אחידים ואין עליהם צלב.
עד עתה לא ידוע על שום פעולה מסיונרית מצד חברי הקהילה. עובדה המצוינת באתר של יד לאחים[5].
מוצרים כשרים ואהדה לתורת ישראל
קהילה זו כל מוצרי המאכל שלה נמכרים בכשרויות מהודרות[6].
קישורים חיצוניים
- קהילת בית אל בזכרון יעקב
- עדת הנוצרים של אמה ואלזה ברגר, באתר מלון
- אתר חנות המפעל של קהילת בית אל בזכרון יעקב
הערות שוליים
- ↑ כמובטח במקורות
- ↑ וכן כתוב בספר (בראשית ג, יב); "וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ" וגו'
- ↑ כיום נעזרים בהם הקהילה הדתית במושבה בתור "גוי של שבת" עם נתינת תשלום
- ↑ דוד רטנר, "עם אנשי הקהילה הגרמנית בית-אל, שנהפכו אחרי 40 שנה לתושבי קבע" הארץ (12.5.2004).
- ↑ אמה ברגר באתר יד לאחים
- ↑ כפי שפורסמו זו באתר שלהם