פרשת נשא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 20: | שורה 20: | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16924 טקסט פרשת נשא] באתר ישיבה. | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16924 טקסט פרשת נשא] באתר ישיבה. | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%A0%D7%A9%D7%90 דברי תורה על פרשת נשא] באתר ישיבה. | * [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%A0%D7%A9%D7%90 דברי תורה על פרשת נשא] באתר ישיבה. | ||
* [https://www.mgketer.org/parasha/35 פרשת נשא] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
* [https://www.mgketer.org/parasha/35#hftraHeader הפטרת נשא (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{פרשת שבוע}} | {{פרשת שבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשת השבוע|נשא]] | [[קטגוריה:פרשת השבוע|נשא]] | ||
[[קטגוריה:ספר במדבר]] | [[קטגוריה:ספר במדבר]] |
גרסה אחרונה מ־22:42, 19 במאי 2021
|
פרשת נשא היא הפרשה השניה בחומש במדבר, הפרשה היא הארוכה ביותר בתורה וכוללת 176 פסוקים. תחילת הפרשה ממשיכה את המסופר בפרשת במדבר, ומתארת את מניין הלווים והתפקיד הניתן לכל אחת ממשפחות הלווים. כמו כן, בפרשה מופיעים דיני הרחקת טומאה מהמחנה, מעילה, סוטה, נזיר וברכת כהנים. חלקה האחרון של הפרשה מתאר את קורבנות הנשיאים בימי חנוכת המשכן.
תוכן הפרשה[עריכה]
- מניין וקביעת תפקידים לבני גרשון ובני מררי: בני גרשון קיבלו את האחריות על יריעות המשכן, ובני מררי קיבלו את האחריות על קרשי המשכן, בריחיו ואדניו.
- חיוב הרחקת טומאה מהמחנה: על מנת לשמור על קדושת המחנה, מצווה הקב"ה לשלח את הטמאים מחוץ למחנה.
- דיני מעילה: האיסור למעול בכספי הקודש, והעונש על המועל בהם.
- דיני סוטה: פרשת אשה סוטה, הכוללת את דיני הקינוי, הסתירה וההשקאה.
- דיני נזיר
- דיני ברכת כהנים
- קורבנות הנשיאים: פירוט הקורבנות אותם הקריב כל נשיא בשנים עשר ימי חנוכת המשכן.
הפטרה[עריכה]
מפטירים במעשה שמשון מספר שופטים שופטים יג ב. ההפטרה נקראת בהקשר לדיני נזירות המופיעים בפרשה, הדומים לנזירות שמשון שהוקדש לנזירות עוד לפני שנולד.
טעמי ברכת כהנים[עריכה]
- ערך מורחב - ברכת כהנים
בפרשה מופיע הציווי לבני אהרון לברך את ישראל. מפרשים שונים הציעו טעמים שונים לכך שברכת הקב"ה מועברת לעם דווקא על ידי שליחים, ועל בחירת השליחים בבני אהרון הכהנים.
- זכות הכהנים מעבירה את הברכה לעם: ספר החינוך פרשת נשא שעח מסביר שהכהנים נבחרו לברך את העם משום שמעשיהם הטובים יסייעו לקבלת הברכה. הוא מסביר שברכת ה' תלויה גם במעשי האדם, ורק כאשר מקבל הברכה יהיה מוכשר ומוכן לקבלת הטוב, הברכה תחול עליו. לכן, נבחרו דווקא הכהנים לברך את העם מכיוון שהם המשרתים החונים תמיד בית ה', ונפשם קשורה ביראתו כל היום.
- הברכה משרישה את עיקרי האמונה: המורה נבוכים חלק ג מד מסביר שטעם הברכה היא להשריש חלק מעיקרי האמונה בקרב העם. הברכה היומית על ידי הכהנים מזכירה למתברכים שהקב"ה הוא מקור כל החיים והברכה שבעולם, והוא אף מברך את עמו על ידי משרתיו, ובכך מתחזקת אמונת המתברכים בבורא.
- אנשי החסד מברכים לפנים משורת הדין: בספרי החסידות מסבירים שמכיוון שהכהנים הם אנשי החסד, הם היכולים להמשיך אור ושפע אלוקי אל העם. ציבור המתברכים כולל גם אנשים שעל פי מעשיהם לא מגיע להם להתברך, אך הכהנים, בזכות מידת החסד שלהם ולפנים משורת הדין, יכולים להעביר אליהם את הברכה בכל זאת.[1].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- טקסט פרשת נשא באתר ישיבה.
- דברי תורה על פרשת נשא באתר ישיבה.
- פרשת נשא באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- הפטרת נשא (ספרדים, אשכנזים, תימנים) באתר 'מקראות גדולות הכתר'
הערות שוליים
- ↑ לקוטי תורה פרשת קרח, דף נה עמוד ב
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי
ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי
ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי
ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי
ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה