תבנית:הידעת?/ט"ז ניסן ה'תש"ף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''מסרן הכתוב לחכמים''' הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''מסרן הכתוב לחכמים'''
'''מסרן הכתוב לחכמים'''


הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. ה[[רשב"ם]] כתב להוכיח שמדובר באיסור דאורייתא אך מנגד ה[[רמב"ם]] פסק שהם מדרבנן משום שיש בהם גדרים הנראים כשייכים לאיסורי דרבנן כגון "דבר האבד" או "הפסד מרובה" שאינם קיימים בדיני דאורייתא. להלכה, ה[[הבית יוסף]] פסק שאיסור חול המועד הן אכן מדאורייתא אך מדובר בדין מיוחד של [[מסרן הכתוב לחכמים]] בו חכמים הם שקבעו את הגדרים המיוחדים של האיסור.
הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. ה[[רשב"ם]] כתב להוכיח שמדובר באיסור דאורייתא אך מנגד ה[[רמב"ם]] פסק שהם מדרבנן משום שיש בהם גדרים הנראים כשייכים לאיסורי דרבנן כגון "דבר האבד" או "הפסד מרובה" שאינם קיימים בדיני דאורייתא. להלכה, ה[[בית יוסף]] פסק שאיסור חול המועד הן אכן מדאורייתא אך מדובר בדין מיוחד של [[מסרן הכתוב לחכמים]] בו חכמים הם שקבעו את הגדרים המיוחדים של האיסור.

גרסה אחרונה מ־08:57, 10 באפריל 2020

מסרן הכתוב לחכמים

הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. הרשב"ם כתב להוכיח שמדובר באיסור דאורייתא אך מנגד הרמב"ם פסק שהם מדרבנן משום שיש בהם גדרים הנראים כשייכים לאיסורי דרבנן כגון "דבר האבד" או "הפסד מרובה" שאינם קיימים בדיני דאורייתא. להלכה, הבית יוסף פסק שאיסור חול המועד הן אכן מדאורייתא אך מדובר בדין מיוחד של מסרן הכתוב לחכמים בו חכמים הם שקבעו את הגדרים המיוחדים של האיסור.