תרומת הדשן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצות הרמת הדשן מעל ה[[מזבח]]|אחר=ספרו של רבי ישראל איסרלין|עע=[[תרומת הדשן (ספר)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצות הרמת הדשן מעל ה[[מזבח]]|אחר=ספרו של רבי ישראל איסרלין|עע=[[תרומת הדשן (ספר)]]}}
[[מצווה|מצוות]] '''תרומת הדשן''' היא הרמת חלק מן הדשן מתוך [[המוקד]] שעל ה[[מזבח]], ונתינתו במזרחו של [[כבש]] המזבח.
[[מצווה|מצוות]] '''תרומת הדשן''' היא הרמת חלק מן הדשן מתוך [[המוקד]] שעל ה[[מזבח]], ונתינתו במזרחו של [[כבש]] המזבח.
==מקור==
המצווה מופיעה בתורה ב[[פרשת צו]] {{ציטוטון|צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר}}.
ועניינה שהכהן בתחילת עבודת היום בעלות השחר (במועדים משליש הלילה וביוה"כ מחצות) מרים מלוא קומצו מן הדשן שנשאר במזבח משריפת הקורבנות ע"י מחתת כסף ונותנו במזרח הכבש ושם היה נבלע במקומו.


העבודה ב[[בית המקדש]] התחילה בכל יום עם עלות השחר ב"תרומת הדשן". ה[[כהן]] התורם היה טובל, לובש [[בגדי כהונה]] פחותים, [[קידוש ידיים ורגליים|מקדש ידיו ורגליו]], נוטל [[מחתה]] עשויה כסף, ממלאה באפר כשיעור מלוא ה[[קומץ]] מתוך המוקד שעל המזבח ונותנו במזרחו של כבש המזבח.
העבודה ב[[בית המקדש]] התחילה בכל יום עם עלות השחר ב"תרומת הדשן". ה[[כהן]] התורם היה טובל, לובש [[בגדי כהונה]] פחותים, [[קידוש ידיים ורגליים|מקדש ידיו ורגליו]], נוטל [[מחתה]] עשויה כסף, ממלאה באפר כשיעור מלוא ה[[קומץ]] מתוך המוקד שעל המזבח ונותנו במזרחו של כבש המזבח.
==החלפת בגדים==
לפני תרומת הדשן התורה מצווה כי על הכהן להחליף את בגדיו לבגדים פחותים. [[רש"י]] מפרש שאין זו חובה אלא דרך ארץ שבגד שמבשל בו קדירה לרבו לא ימזוג בהם כוס לרבו ואם בגדיו ממילא שחוקים לא חייב להחליפם. מנגד, ה[[רמב"ן]] מפרש שזו חובה על הכהן להחליפם וזו מצווה מדרך מוסר העבד לרבו.
==טעם המצווה==
[[ספר החינוך]] מסביר שמטרת המצווה היא להגדיל את כבוד הבית ולנקותו. כאשר מפנים את הדשן יהיה מקום לעוד אש במזבח והאש תדלק טוב יותר.
ה[[אלשיך]] מפרש כי תרומת הדשן מבטאת את הקדושה שבאש שגורמת לכך שאף האפר הנשאר ממנה קדוש. האש היורדת משמיים קדושה והנטילה ממנה היא כעין נטילת תרומת מעשר מן הקודש.
[[הרב קוק]] בעולת ראי"ה מסביר שעבודת פינוי הדשן מבטאת מסר חשוב לחיינו. אש המזבח מסמלת את הקדושה האלוקית היורדת משמיים. בדומה לקדושה, האש היא רוחנית, ואי אפשר לגעת בה וממילא קשה יותר להתחבר אליה באופן מלא בעולמנו הגשמי. בתרומת הדשן, הכהן יכול לגעת באפר היוצא מהאש, ולמעשה ככה הוא יכול להתחבר אליה. תרומת הדשן מסמלת לנו שגם אם קשה לנו להתחבר אל אש הקודש, ניתן עדיין להתחבר לקדושה על ידי התנהגות בדרך הקדושה, גם בדברים שהם עצמם אינם קודש.
ה[[כלי יקר]] מפרש כי תרומת הדשן מסמלת את שפלות האדם שיאמר ואנכי עפר ואפר כאברהם שישפיל עצמו ולכן גם צריך שהבגדים יהיו כמידתו ולא גדולים ממנו להראות את אמיתות כבודו ושלא יתפאר יותר ממה שהוא.





גרסה מ־10:59, 29 במרץ 2020

ערך זה עוסק במצות הרמת הדשן מעל המזבח. אם התכוונתם לספרו של רבי ישראל איסרלין, עיינו בערך תרומת הדשן (ספר).

מצוות תרומת הדשן היא הרמת חלק מן הדשן מתוך המוקד שעל המזבח, ונתינתו במזרחו של כבש המזבח.

מקור

המצווה מופיעה בתורה בפרשת צו "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר".

ועניינה שהכהן בתחילת עבודת היום בעלות השחר (במועדים משליש הלילה וביוה"כ מחצות) מרים מלוא קומצו מן הדשן שנשאר במזבח משריפת הקורבנות ע"י מחתת כסף ונותנו במזרח הכבש ושם היה נבלע במקומו.

העבודה בבית המקדש התחילה בכל יום עם עלות השחר ב"תרומת הדשן". הכהן התורם היה טובל, לובש בגדי כהונה פחותים, מקדש ידיו ורגליו, נוטל מחתה עשויה כסף, ממלאה באפר כשיעור מלוא הקומץ מתוך המוקד שעל המזבח ונותנו במזרחו של כבש המזבח.

החלפת בגדים

לפני תרומת הדשן התורה מצווה כי על הכהן להחליף את בגדיו לבגדים פחותים. רש"י מפרש שאין זו חובה אלא דרך ארץ שבגד שמבשל בו קדירה לרבו לא ימזוג בהם כוס לרבו ואם בגדיו ממילא שחוקים לא חייב להחליפם. מנגד, הרמב"ן מפרש שזו חובה על הכהן להחליפם וזו מצווה מדרך מוסר העבד לרבו.

טעם המצווה

ספר החינוך מסביר שמטרת המצווה היא להגדיל את כבוד הבית ולנקותו. כאשר מפנים את הדשן יהיה מקום לעוד אש במזבח והאש תדלק טוב יותר.

האלשיך מפרש כי תרומת הדשן מבטאת את הקדושה שבאש שגורמת לכך שאף האפר הנשאר ממנה קדוש. האש היורדת משמיים קדושה והנטילה ממנה היא כעין נטילת תרומת מעשר מן הקודש.

הרב קוק בעולת ראי"ה מסביר שעבודת פינוי הדשן מבטאת מסר חשוב לחיינו. אש המזבח מסמלת את הקדושה האלוקית היורדת משמיים. בדומה לקדושה, האש היא רוחנית, ואי אפשר לגעת בה וממילא קשה יותר להתחבר אליה באופן מלא בעולמנו הגשמי. בתרומת הדשן, הכהן יכול לגעת באפר היוצא מהאש, ולמעשה ככה הוא יכול להתחבר אליה. תרומת הדשן מסמלת לנו שגם אם קשה לנו להתחבר אל אש הקודש, ניתן עדיין להתחבר לקדושה על ידי התנהגות בדרך הקדושה, גם בדברים שהם עצמם אינם קודש.

הכלי יקר מפרש כי תרומת הדשן מסמלת את שפלות האדם שיאמר ואנכי עפר ואפר כאברהם שישפיל עצמו ולכן גם צריך שהבגדים יהיו כמידתו ולא גדולים ממנו להראות את אמיתות כבודו ושלא יתפאר יותר ממה שהוא.