רבי שלום נח ברזובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
'''רבי שלום נח ברזובסקי''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סלונים|סלונים]] וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים "'''נתיבות שלום'''".  
'''רבי שלום נח ברזובסקי''' היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סלונים|סלונים]] וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים "'''נתיבות שלום'''".  


נולד בי"ד ב[[אב]] תרע"ד לר' משה אברהם ברזובסקי בעיירה מוש.{{ש}}  
נולד בי"ד ב[[אב]] תרע"א לר' משה אברהם ברזובסקי בעיירה מוש.{{ש}}  
כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]].  
כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]].  


שימש כראש [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]], המשוייכת ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת תש"ב, עם הקמת [[ישיבת בית אברהם]] של חסידות סלונים, החל לשמש בה כר"מ, ןבהמשך מונה לראש הישיבה. בין תלמידיו אז היה [[הרב יחיאל פישל אייזנבאך]], ימים ראש [[ישיבת המקובלים שער השמים]]. לאחר [[השואה]] פעל רבות לשיקום החסידות.   
שימש כראש [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]], המשוייכת ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת תש"ב, הקים את [[ישיבת בית אברהם]] של חסידות סלונים, ועמד בראשה כיובל שנים. בין תלמידיו אז היה [[הרב יחיאל פישל אייזנבאך]], לימים ראש [[ישיבת המקובלים שער השמים]]. לאחר [[השואה]] פעל רבות לשיקום החסידות.   


נישא לבתו של האדמו"ר [[רבי אברהם ויינברג (השלישי)]] מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים".  
נישא לבתו של האדמו"ר [[רבי אברהם ויינברג (השלישי)]] מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים".  
שורה 15: שורה 15:
כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים.  
כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים.  


מפעלו המרכזי היה כתיבת סדרת ספרי [[החסידות]] הפופולרית "נתיבות שלום", הנלמדת בכל המגזרים. הסדרה כוללת חמישה כרכים על [[חמישה חומשי תורה]], שני כרכים על מועדים ונושאים שונים, חוברות על [[חנוכה]], [[פורים]], [[השואה]] ("ההרוגה עליך"), עולם הישיבה, חינוך, [[פרקי אבות]] ועוד, ולאחרונה החלו בהוצאת נתביות שלום על [[תלמוד בבלי|הש"ס]], על פי שיעוריו בישיבה (הכרך הראשון שיצא על [[מסכת כתובות]] ו[[מסכת נדרים]]).  
נפטר בז' ב[[אב]] תש"ס ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]]. לאחר פטירתו בנו רבי שמואל ברזובסקי המשיכו באדמו"רות.


סדרה זו זכתה לפופולריות רבה בין השאר מפני שנכתבה בשפה פשוטה וכן מפני שהרעיונות הכתובים בה הינם פשוטים יחסית. הספר תורגם לאנגלית ומופץ במדינות שונות ברחבי העולם.  
==ספריו==
 
* סדרת ספרי [[החסידות]] הפופולרית "'''נתיבות שלום'''" הנלמדת בכל המגזרים. הסדרה כוללת:
נפטר בז' ב[[אב]] תש"ס ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]]. לאחר פטירתו בנו רבי שמואל ברזובסקי המשיכו באדמו"רות.  
** חמישה כרכים [[חמישה חומשי תורה]]
** שני כרכים על מועדים ונושאים שונים
**  חוברת על [[חנוכה]]
**  חוברת על [[פורים]]
** קונטרס "ההרוגה עליך" על [[השואה]]  
** חוברת על "בנתיבי עולם הישיבה"
** חוברת בנושאי חינוך
** חוברת על [[פרקי אבות]]
** חוברת על [[שובבי"ם]]
** כרך "מכתבי תורה".
 
סדרה זו זכתה לפופולריות רבה
* '''שיעורי נתיבות שלום'''"- שיעורים על המסכתות הישיבתיות שהועברו בישיבת סלונים, בעריכת תלמידו הרב אלימלך וינברג (שלושה כרכים).  


{{מיון רגיל:ברזובסקי שלום נח}}
{{מיון רגיל:ברזובסקי שלום נח}}

גרסה אחרונה מ־13:05, 23 בדצמבר 2018

רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים

רבי שלום נח ברזובסקי היה האדמו"ר מסלונים וראש הישיבה של חסידות סלונים. נודע בזכות סדרת הספרים "נתיבות שלום".

נולד בי"ד באב תרע"א לר' משה אברהם ברזובסקי בעיירה מוש.
כבר בצעירותו יצא שמעו כגאון עצום בתורה וחסידי סלונים התפארו שבחצרם קיים "עילוי". בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל.

שימש כראש ישיבת תומכי תמימים בתל אביב, המשוייכת לחסידות חב"ד. בשנת תש"ב, הקים את ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, ועמד בראשה כיובל שנים. בין תלמידיו אז היה הרב יחיאל פישל אייזנבאך, לימים ראש ישיבת המקובלים שער השמים. לאחר השואה פעל רבות לשיקום החסידות.

נישא לבתו של האדמו"ר רבי אברהם ויינברג (השלישי) מסלונים, ובשנת תשמ"א מונה לאדמו"ר, עוד בחיי חמיו, על ידי חלק מהחסידים. שאר החסידים שלא קבלו את הכתרתו כאדמו"ר, פרשו מחסידות סלונים והקימו את חסידות "סלאנים".

גם כאדמו"ר לאלפי חסידים לא שינה רבי שלום ממנהגו להיות נעים לכל הבריות והיה מקרב כל אדם בסבר פנים יפות.

הוא התמנה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, גם שם בלט אופיו הנעים והמפייס והרבה להשכין שלום בין אלו שחלקו. כמו כן, עמד בנשיאות "החינוך העצמאי" ו"ועד הישיבות".

כבר בתחילת כהונתו החל בפרוייקט הדפסת תורת אדמו"רי סלונים.

נפטר בז' באב תש"ס ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים. לאחר פטירתו בנו רבי שמואל ברזובסקי המשיכו באדמו"רות.

ספריו[עריכה]

  • סדרת ספרי החסידות הפופולרית "נתיבות שלום" הנלמדת בכל המגזרים. הסדרה כוללת:

סדרה זו זכתה לפופולריות רבה

  • שיעורי נתיבות שלום"- שיעורים על המסכתות הישיבתיות שהועברו בישיבת סלונים, בעריכת תלמידו הרב אלימלך וינברג (שלושה כרכים).